נבואה
63
התעוררתי
עם מילים אלו
ב - 16 לספטמבר 2002,
האדון אמר לי
לכתוב אותם.
ניתנו לשליחה
אליזבת אליהו
ניקומיה ביום
הכיפורים.
י-ה-ו-ה = "יוד-הא-וו-הא", יַהֲוֶה,
או יַהְוֶה
ישוע => יהושוע
=> יהו-שוע = יָהו-שוע
או
ישראל, או כמה
אני בוכה. כן,
אני, י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא")
בורא הכל,
בורא את הזמן
עצמו. אני
בוכה, כי אני
שפכתי את
אהבתי, שפכתי
את רחמי, נתתי
את הטוב ביותר
– יהושוע
(יָהו-שוע) בני
אהובי. אני,
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
נתתי את
יהושוע
(יָהו-שוע) אשר
שפך את דמו כדי
לגאול את
חטאיהם של אדם
וחווה. או
ישראל, דמו של
יהושוע
(יָהו-שוע)
עדיין מרווה
את אדמתכם.
למה אתם חושבים
השטן שונא
אתכם? למה אתם
חושבים שהוא
שונא אתכם
יותר מכל עם
או אומה? כי
אני, י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
באתי אליך
בבשר דרך בני
יהושוע
(יָהו-שוע), בני
יקרי.
אברהם
רק חשב להקריב
את יצחק.
אברהם היה רק
צריך לחוות את
ההרגשה של
יגון וצער
גדול כאשר
החזיק פגיון
מעל בנו
האהוב, במחשבה
שלא יהיה אייל
להציע כקורבן,
כקורבן דם.
אבל באמונה,
הוא האמין כי אני,
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
אקים את יצחק
מן המתים אם
יהיה צורך,
בדיוק כפי שעשיתי
עם בני יהושוע
(יָהו-שוע). זה
בגלל מי שאני,
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
א-ה-י-ה. זה בגלל
מי שאני, זה
בגלל אהבתי
שאין לה התחלה
ואין לה סוף
לאלו הנקראים
ילדי, ורק מי
שנקרא ילדי, הקוראים
אלי בשם
יהושוע
(יָהו-שוע) בני.
עצרתי את
אברהם
מלהקריב את
יצחק בנו. סיפקתי
את האייל שהיה
סמוי מעינו של
אברהם עד לזמן
הנכון.
אברהם
לא היה מושלם.
גם לא יצחק.
ישראל משלמת את
מחיר חטא
אברהם כאשר
הביא לעולם את
ישמעאל ואת
זרע ישמעאל.
אברהם היה גם
צריך להקריב
דם. זה היה
האיל שהיה
סמל, אשר נאחז
בסבך. זהו סמל
יהושוע
(יָהו-שוע) בני אהובי,
השה היחיד של
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
השה המושלם ללא
חטא, כתם או
פגם. האיל
נאחז בסבך.
בני אהובי יהושוע
(יָהו-שוע) קרא
אלי. (גם הוא
נתפס בסבך רצוני).
"אבא, אם זה
אפשרי, קח את
הכוס ממני,
אבל לא רצוני
יעשה כי אם
רצונך."
יהושוע
(יָהו-שוע)
סימל את האייל
הזה, כדם
הקרבן בידו של
אברהם באותו
יום, במקום
יצחק.
קורבן
דם יהושוע
(יָהו-שוע) הוא
קורבן האנוש היחיד
אשר יכול
לשטוף את
חטאיהם של כל
האנושות כולה.
אם
האנושות תקבל
ותציית את
ברית דם החדשה
שנתתי
בגולגותא דרך
בני אהובי
יהושוע
(יָהו-שוע). זו
ההבטחה שלי
לילדי
הנאמנים אשר
אוהבים את
יהושוע
(יָהו-שוע) ומקבלים
את ברית דם
החדשה. כפי
שאני לא עזבתי
את בני האהוב
בקבר, הקמתי
אותו מן המתים
והוא עלה
לשמים, כך
אעשה בשבילכם.
כל מה שילדי
צריכים לעשות
זה לקבל,
להאמין, לאהוב
ולנסות כמיטב
יכולתם לציית
את חוקותי.
האם זה כל כך קשה?
אני
מדבר על אלה
המסרבים את
בני יהושוע
(יָהו-שוע)
כמשיח. איפה
קרבן הדם
שלכם? כלם
יודעים שחייב
להיות קורבן
דם למחילת
חטאים. איזו
חיה מושלמת?
איזה אדם? אף
אחד, מלבד בני
אהובי יהושוע
(יָהו-שוע). אני,
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
ביטלתי את ברית
דם הישנה לתת לאנושות
ברית דם טובה
יותר. זו הדרך
היחידה שאני
יכול לסלוח
לחטאיכם. אין
דרך אחרת
לכסאי, כדי
שאוכל לענות
לתפילותיכם,
מלבד השם
יהושוע (יָהו-שוע)–
דרך שפיכת דמו
בגולגולתא
עבור מחילת
חטאיכם. אין
מליץ אחר
לפני, חוץ
מיהושוע (יָהו-שוע)
בני.
מוחמד
לא יכול
להושיעכם.
לקרוא אל
אברהם לא יכול
להושיעכם.
אללה לא יכול
להושיעכם. רק
הקריאה בשם
יהושוע
(יָהו-שוע)–
יושיעכם.
דיברתי
לפני ,דרך עבד
זה. אלה
החושבים
ששמירת תורה
לבדה תציל
אותם, חייבים
להבין, כולם
חטאו ונפלו
קצר מתהילתי
(אל הרומיים 3:23).
שבירת
מצווה אחת זהה
לשבירת כל
המצוות. אתם
צריכים מושיע.
יהושוע
(יָהו-שוע) הוא
מושיע זה. אלה
המסרבים לקבל
יהושוע (יָהו-שוע)
כאדון ומושיע
שלהם, משיח
האנושות כולה,
לא יישפט על
ידי יהושוע
(יָהו-שוע), אלא
יעמוד לפני
משה אשר יפתח
את ספר הדין
ללא רחמים. כי
הוא הזהיר את
ישראל שתהיה
ברית חדשה,
ברית דמים
חדשה. הוא ידע
שזה (ברית
הישנה) לא יכול
לרצות את הזעם
שלי. זה היה רק
זמני, קורבנות
החי.
או
ישראל, שלחתי
את דם
ברית החדשה
להיוולד על אדמתכם.
עשיתי שם
ניסים דרך שם
יהושוע
(יָהו-שוע).
השתמשתי בו
להיות קורבן
אנוש, קורבן
דם אנוש, דם
הכפרה המושלם
היחיד עבור
החטא. ואני
הקמתי אותו מן
המתים באדמת
ישראל.
ביום
זה של יום
כיפור 2002, אני
מדבר אל
ישראל, ואני
אומר להם, אני
שומע את
תפילות החרטה
שלכם, המבקשים
את סליחתי.
אני רואה
צומכם. אני
מרגיש את פחדכם
כשאתה מבינים
כי חטאיכם הם
כסירחון לנחירי.
או
ישראל, אתם
יודעים כי אני
אדוני, אני
"א-ה-י-ה" אדוני
ואשפוט אותכם
על עבודות
בשרכם. או
ישראל, אתם יודעים
שאין להקריב
דם. אתם
מתגעגעים
לבנות את בית
המקדש עם
קירותיו כדי
שתוכלו שוב
להקריב קורבנות
בעלי חיים
למחילת
החטאים, שם
הכהן הגדול
שלכם יכל
לבכות בקול רם
לרחמים. ובכל
זאת, אתם
מסרבים לקבל
את המתנה
שנתתי לכם,
מקדש עשוי ללא
קירות מלאי
רוח הקודש,
מלאי אהבתי
ורחמי, ניסי
ומשפטי. בית
מקדש הבנוי לא
על ידי אדם,
מושלם, בית
המקדש, ללא
חטא. שמו הוא
יהושוע
(יָהו-שוע). שמי
[י-ה (יָה)] נכלל
בשמו. הכוח
נמצא בשם
קודשו. הכוח
הוא בשמותינו
הקדושים.
יהושוע
(יָהו-שוע) הוא
בית המקדש
הזה. הוא קורבן
דם היחיד
שאקבל. יהושוע
(יָהו-שוע) בא
לישראל כתינוק.
יהושוע
(יָהו-שוע) היה
קורבן הדם
שלכם. יהושוע
הוא קורבן דם
הקדוש היחיד.
או ישראל, שמעו
אותי, דמו של
יהושוע
(יָהו-שוע)
נשפך על אדמת
ישראל אך מילא
את כל ארבע
פינות כדור
הארץ.
או
ישראל, שמעו
אותי! בגלל
שסרבתם את
ברית הדם החדשה,
נתתי אותה גם
לגויים,
שהושתלו לתוך
הענף, מחכים
לכם להתחרט
ולקבל את
יהושוע
(יָהו-שוע) כמשיח
שלכם. כמה זה
ייקח, הו
ישראל? כמה
מעט מהשרידים
יש לי בישראל!
כשאני מדבר על
הדברים האלה
דרך עבד זה,
יהיו תלמידים
חדשים אשר יתעוררו
ויקחו את הדבר
הזה לישראל.
כי אני אומר לכם
עכשיו, יש לכם
הוכחה שזורם
מן הכותל
המערבי שלכם,
סמל המים
החיים שלי אשר
נשפך החוצה!
מאיפה
המים החיים
האלה באים?
אני, י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
אני נותן את
המתנה הזו לכם
שוב, כפי שרוח
קודש השתחרר
דרך יהושוע (יָהו-שוע)
בישראל. עכשיו
זה נשפך דרך
הקיר שם ישראל
כורע ברך,
בוכה, מיילל
ומתפלל. קבלו
יהושוע
(יָהו-שוע)
כמשיחכם!
כפי
שכותל בית
המקדש בלט
ונהרס מול
עינייכם... האינכם
יכולים לראות?
הו ישראל!
ברית הישנה הלכה
לעולמה. אין
לי רצון
להקריב בעלי
חיים.
רק
דם יהושוע
(יָהו-שוע) בני
אהובי, הבא
משבט יהודה,
יכול להיות דם
ברית כפרה של
ישראל ושל כל העולם
על כפרת
חטאים. יש רק
חטא אחד שאינו
יכול להיסלח:
דחיית יהושוע
(יָהו-שוע),
חייו ודמו אשר
הקריב
בגלגותא.
היזהרו
מללעוג
ולדחות את רוח
הקודש הוא
חילול הקודש.
אין כפרה על
החטא הזה
(מתי יב:
לא-לב).
קבלו
חייו ודמו
של יהושוע
(יָהו-שוע). דרך
שמו, הכפרה
היחיד על
החטא. נתתי
לכם את המתנה
בגולגותא;
נתתי לעולם את
המתנה הזו.
וישראל,
בימים
הנוראים האלה,
אני, י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
מדבר דרך העבד
הזה, היהודיה.
או ישראל, אתם
רגמתם באבנים,
עניתם, רצחתם
את השליחים
והנביאים, אתם
הרגתם את ילדי
אשר שלחתי
אליכם. או
ישראל, אפילו
דם מעונים
שורה באדמתכם.
רק אני יודע
הו ישראל, כמה
דם חייב לזרום
לפני שתקבלו
את המשיח
היחיד שיכול
להושיע אותכם.
יהושוע
(יָהו-שוע)
עדיין בוכה
עבורכם כפי
שעשה בגן גת
השמנים.
עיני
העולם נעוצות
בכם, הו ישראל.
עיני לא עזבכם.
כח הישועה הוא
בשם אתם
דוחים, את אבן
הפינה של בית
המקדש אתם
דוחים. אבל
אתם חייבים
לקבל את
יהושוע
(יָהו-שוע)
כמשיח. זה דרך
שם יהושוע (יָהו-שוע),
דמו ודבריו.
יהושוע
(יָהו-שוע)
יושיע ישראל.
או ישראל,
יהושוע (יָהו-שוע)
צם עבורכם
ארבעים יום
וארבעים לילה.
האם אתם
חושבים שיום
אחד של צום
מספיק כדי
לכסות את
חטאיכם? ילדי
אשר קיבלו
יהושוע
כאלוהים ומשיח
שמחים כי
חטאיהם שולמו
במלואם
בגולגולתא
[בעת צליבתו
של יהושוע
(יָהו-שוע)].
אני,
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
מחכה לכם או
ישראל. או
ישראל, אתם
השומרים
וזוכרים את
החגים היהודיים
והימים
הקדושים,
האינכם עדיין
רואים יהושוע
(יָהו-שוע) בכל
חגים? או
ישראל, חיזרו
אלי בקדושה.
חיזרו בתשובה
מחטאותיכם
באמיתיות בשם
יהושוע
(יָהו-שוע) בני.
או ישראל, אני
בוכה מכאבכם.
אבל זיכרו,
כפי שאני קדוש,
כך גם אתם
חייבים להיות
ניפרדים
וקדושים.
האם
אתם באמת
רוצים להישפט
על לפי החוקים
אשר נתתי
למשה, אז גם
משה, ישפוט
אתכם בלי כל
רחמים? מכיוון
שאתם דוחים את
המליץ היחיד,
השה המושלם
היחיד של
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
יהושוע
(יָהו-שוע)
יאמר לאלה
התלויים
בברית הדם
הישנה להושיע
אתכם. כל אלה
התלויים
בברית הדם
הישנה,
היזהרו! יהושוע
יגיד, "בחרתם
להישפט על ידי
ברית דם הישנה,
תשפטו על ידי
משה." מכיוון
שברית זו אינה
מושלמת, אוי
לאלה הנשפטים
על ידי משה. אף
אדם לא יוושע.
הגיהנום ואגם
האש יהיה בית
נצחי שלכם.
הכל עושים הזמנות
שלהם לנצח.
אף
אחד לא מובטח
דקה נוספת של
חיים. כל אלה
הנמצאים בי,
נמצאים ברחמי
י-ה-ו-ה
("יוד-הא-וו-הא"),
היום הוא יום
ישועתכם. מחר
עלול להיות
מאוחר מדי.
אז
זה נאמר, וכך
זה נכתב, ביום
הכיפורים, ה - 16
ספטמבר 2002. כפי
שניתן לעבד זה
, השליחה
אליזבת אליהו
ניקומיה.
מתי י: יח –
מב
לִפְנֵי
מוֹשְׁלִים
וּמְלָכִים
תּוּבְאוּ
בִּגְלָלִי,
לְעֵדוּת
לָהֶם
וְלַגּוֹיִים.
19 אֲבָל
כַּאֲשֶׁר
יִמְסְרוּ
אֶתְכֶם אַל תִּדְאֲגוּ
אֵיךְ וּמַה
תְּדַבְּרוּ,
כִּי בְּאוֹתָהּ
שָׁעָה יִנָּתֵן
לָכֶם מַה
לּוֹמַר; 20
שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם
תְּדַבְּרוּ,
אֶלָּא רוּחַ
אֲבִיכֶם הִיא
אֲשֶׁר
תְּדַבֵּר
בָּכֶם. 21 זֹאת
וְעוֹד, אָח
יִמְסֹר אֶת
אָחִיו
לַמָּוֶת
וְאָב יִמְסֹר
אֶת בְּנוֹ.
בָּנִים
יָקוּמוּ עַל
הוֹרֵיהֶם
וְיָמִיתוּ
אוֹתָם. 22
וְתִהְיוּ
שְׂנוּאִים
עַל הַכֹּל
לְמַעַן
שְׁמִי, אַךְ
הַמַּחֲזִיק
מַעֲמָד עַד
קֵץ הוּא
יִוָּשַׁע. 23 כַּאֲשֶׁר
יִרְדְּפוּ
אֶתְכֶם
בְּעִיר אַחַת
נוּסוּ
לְעִיר
אַחֶרֶת.
אָמֵן אוֹמֵר
אֲנִי לָכֶם,
לֹא
תַּסְפִּיקוּ
לַעֲבֹר אֶת
עָרֵי
יִשְׂרָאֵל
עַד
שֶׁיָּבוֹא
בֶּן־הָאָדָם.
24 תַּלְמִיד
אֵינֶנּוּ
גָּדוֹל מִן
הַמּוֹרֶה
אַף לֹא
הָעֶבֶד
גָּדוֹל
מֵאֲדוֹנָיו.
25 דַּי לוֹ
לַתַּלְמִיד
שֶׁיִּהְיֶה
כְּרַבּוֹ
וְהָעֶבֶד
כַּאֲדוֹנָיו.
אִם לְבַעַל
הַבַּיִת
קָרְאוּ
בַּעַל־זְבוּל,
כָּל שֶׁכֵּן
לְאַנְשֵׁי
בֵּיתוֹ."
26 "לָכֵן
אַל
תִּפְחֲדוּ
מִפְּנֵיהֶם,
כִּי אֵין
דָּבָר
מְכֻסֶּה
שֶׁלֹּא
יִגָּלֶה
וְאֵין
נִסְתָּר
שֶׁלֹּא יִוָּדַע.
27 אֶת מַה
שֶּׁאֲנִי
אוֹמֵר לָכֶם
בַּחֹשֶׁךְ
אִמְרוּ
בָּאוֹר,
וּמַה
שֶּׁנִּלְחַשׁ
לְאָזְנֵיכֶם
הַכְרִיזוּ
מֵעַל הַגַּגּוֹת.
28 אַל
תִּפְחֲדוּ
מִן
הַהוֹרְגִים
אֶת הַגּוּף
שֶׁאֵין
בִּיכָלְתָּם
לַהֲרֹג אֶת
הַנֶּפֶשׁ,
אֶלָּא
יִרְאוּ
מִזֶּה
אֲשֶׁר
יָכוֹל לִגְרֹם
הֵן
לְאָבְדַן
הַנֶּפֶשׁ
וְהֵן לְאָבְדַן
הַגּוּף
בְּגֵיהִנּוֹם.
29 הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת
שְׁתֵּי
צִפֳּרִים
בְּאִסָּר
אֶחָד? גַּם
אַחַת מֵהֶן
לֹא תִּפֹּל
אַרְצָה
מִבְּלִי
הַשְׁגָּחַת
אֲבִיכֶם. 30
אַךְ אַתֶּם,
אֲפִלּוּ
שַׂעֲרוֹת
רֹאשְׁכֶם
נִמְנוּ
כֻּלָּן. 31
לָכֵן אַל
תִּפְחֲדוּ;
יְקָרִים
אַתֶּם מִצִּפֳּרִים
רַבּוֹת."
32 "כָּל
מִי
שֶׁיּוֹדֶה
בִּי לִפְנֵי
בְּנֵי אָדָם
גַּם אֲנִי
אוֹדֶה בּוֹ
לִפְנֵי
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
33 וְכָל
הַמְכַחֵשׁ
בִּי לִפְנֵי
בְּנֵי אָדָם
גַּם אֲנִי
אֲכַחֵשׁ
בּוֹ לִפְנֵי
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
34 אַל
תַּחְשְׁבוּ
שֶׁבָּאתִי
לְהָטִיל
שָׁלוֹם עַל
הָאָרֶץ. לֹא
בָּאתִי
לְהָטִיל
שָׁלוֹם
אֶלָּא חֶרֶב,
35 שֶׁהֲרֵי
בָּאתִי
לִגְרֹם
פִּלּוּג
בֵּין אִישׁ לְאָבִיו,
בֵּין בַּת
לְאִמָּהּ
וּבֵין כַּלָּה
לַחֲמוֹתָהּ,
36 וְיִהְיוּ
אֹיְבֵי
אִישׁ אַנְשֵׁי
בֵיתוֹ. 37
הָאוֹהֵב אֶת
אָבִיו אוֹ אֶת
אִמּוֹ
יוֹתֵר
מִמֶּנִּי
אֵינוֹ
כְּדַאי לִי,
וְהָאוֹהֵב
אֶת בְּנוֹ
אוֹ אֶת
בִּתּוֹ
יוֹתֵר
מִמֶּנִּי
אֵינוֹ
כְּדַאי לִי. 38
וּמִי
שֶׁאֵינוֹ
לוֹקֵחַ אֶת
צְלָבוֹ
וְהוֹלֵךְ
אַחֲרַי
אֵינוֹ
כְּדַאי לִי. 39
הַמּוֹצֵא
אֶת נַפְשׁוֹ
יְאַבֵּד
אוֹתָהּ,
וְהַמְאַבֵּד
אֶת נַפְשׁוֹ
לְמַעֲנִי
יִמְצָא
אוֹתָהּ."
40 "הַמְקַבֵּל
אֶתְכֶם
מְקַבֵּל
אוֹתִי, וְהַמְקַבֵּל
אוֹתִי
מְקַבֵּל אֶת
אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.
41 הַמְקַבֵּל
נָבִיא
מִשּׁוּם
הֱיוֹתוֹ
נָבִיא
שְׂכַר
נָבִיא
יְקַבֵּל,
וְהַמְקַבֵּל
צַדִּיק
מִשּׁוּם
הֱיוֹתוֹ
צַדִּיק שְׂכַר
צַדִּיק
יְקַבֵּל. 42
וְכָל
הַמַּשְׁקֶה
אֶת אַחַד
הַקְּטַנִּים
הָאֵלֶּה רַק
כּוֹס מַיִם
קָרִים
מִשּׁוּם
הֱיוֹתוֹ
תַּלְמִיד, אָמֵן
אוֹמֵר אֲנִי
לָכֶם, לֹא
יֹאבַד
שְׂכָרוֹ."
מתי
יב: נ
50 כִּי
כָּל
הָעוֹשֶׂה
אֶת רְצוֹן
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם
הוּא אָחִי
וַאֲחוֹתִי
וְאִמִּי.
מתי כא:
מב-מו
42 אָמַר
לָהֶם יהושוע
(יָהו-שוע):
"הַאִם לֹא
קְרָאתֶם
בַּכְּתוּבִים,
'אֶבֶן
מָאֲסוּ
הַבּוֹנִים
הָיְתָה
לְרֹאשׁ
פִּנָּה;
מֵאֵת יהוה ("יוד-הא-וו-הא") הָיְתָה
זֹּאת, הִיא
נִפְלָאת
בְּעֵינֵינוּ'?
43 עַל כֵּן
אֲנִי אוֹמֵר
לָכֶם כִּי
תִּלָּקַח
מִכֶּם
מַלְכוּת
הָאֱלֹהִים
וְתִנָּתֵן
לְגוֹי
אֲשֶׁר
יָפִיק אֶת
פִּרְיָהּ. 44
וְהַנּוֹפֵל
עַל הָאֶבֶן
הַזֹּאת יִשָּׁבֵר
לִרְסִיסִים,
וְכָל מִי
שֶׁתִּפֹּל
עָלָיו
תִּכְתֹּשׁ
אוֹתוֹ."
45 כַּאֲשֶׁר
שָׁמְעוּ
רָאשֵׁי
הַכֹּהֲנִים והַפְּרוּשִׁים
אֶת
מְשָׁלָיו
הֵבִינוּ כִּי
עֲלֵיהֶם
הוּא
מְדַבֵּר. 46
הֵם
בִּקְשׁוּ
לִתְפֹּס
אוֹתוֹ, אֲבָל
חָשְׁשׁוּ
מִפְּנֵי
הֲמוֹנֵי
הָעָם,
שֶׁכֵּן
אֵלֶּה
חֲשָׁבוּהוּ
לְנָבִיא.
מתי כג: כט –
לט
29 אוֹי
לָכֶם
סוֹפְרִים
וּפְרוּשִׁים
צְבוּעִים,
כִּי
בּוֹנִים
אַתֶּם אֶת
קִבְרֵי הַנְּבִיאִים
וּמְיַפִּים
אֶת
מַצְּבוֹת
הַצַּדִּיקִים. 30
אוֹמְרִים
אַתֶּם:
'אִלּוּ
חָיִינוּ
בִּימֵי
אֲבוֹתֵינוּ
לֹא הָיִינוּ
שֻׁתָּפִים
עִמָּהֶם
לִשְׁפֹּךְ אֶת
דַּם
הַנְּבִיאִים.'
31 כָּךְ
אַתֶּם מְעִידִים
עַל
עַצְמְכֶם
שֶׁבָּנִים
אַתֶּם לְרוֹצְחֵי
הַנְּבִיאִים.
32 אַף אַתֶּם
מַלְּאוּ אֶת
סְאַת
אֲבוֹתֵיכֶם!
33 נְחָשִׁים
בְּנֵי
צִפְעוֹנִים,
אֵיךְ
תִּמָּלְטוּ
מִדִּין גֵּיהִנּוֹם?
34 לָכֵן
הִנְנִי
שׁוֹלֵחַ
לָכֶם נְבִיאִים
וַחֲכָמִים
וְסוֹפְרִים
וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ
וְתִצְלְבוּ
וּמֵהֶם
תַּלְקוּ בְּבָתֵּי
הַכְּנֶסֶת
שֶׁלָּכֶם
וְתִרְדְּפוּם
מֵעִיר
לְעִיר, 35
לְמַעַן
יָבוֹא עֲלֵיכֶם
כָּל דָּם
נָקִי
שֶׁנִשְׁפַּךְ
עַל הָאָרֶץ
מִדַּם הֶבֶל
הַצַּדִּיק
עַד דַּם
זְכַרְיָה
בֶּן בֶּרֶכְיָה
אֲשֶׁר
רְצַחְתֶּם
אוֹתוֹ בֵּין
הַהֵיכָל
לַמִזְבֵּחַ.
36 אָמֵן
אוֹמֵר אֲנִי
לָכֶם, בּוֹא
יָבוֹא כָּל
זֶה עַל
הַדּוֹר הַזֶּה."
37 "יְרוּשָׁלַיִם,
יְרוּשָׁלַיִם,
הַהוֹרֶגֶת
אֶת
הַנְּבִיאִים
וְסוֹקֶלֶת
אֶת
הַשְּׁלוּחִים
אֵלֶיהָ,
כַּמָה
פְּעָמִים חָפַצְתִּי
לְקַבֵּץ אֶת
בָּנַיִךְ
כְּתַרְנְגֹלֶת
הַמְקַבֶּצֶת
אֶת
אֶפְרוֹחֶיהָ
תַּחַת
כְּנָפֶיהָ
וְלֹא
רְצִיתֶם. 38
הִנֵּה
בֵּיתְכֶם
יִנָּטֵשׁ
לָכֶם, 39
וַאֲנִי אוֹמֵר
לָכֶם:
מֵעַתָּה לֹא
תִּרְאוּנִי
עַד אֲשֶׁר
תֹּאמְרוּ
'בָּרוּךְ
הַבָּא
בְּשֵׁם יהוה
("יוד-הא-וו-הא" (!"
י-ה-ו-ה = "יוד-הא-וו-הא", יַהֲוֶה,
או יַהְוֶה
ישוע => יהושוע
=> יהו-שוע = יָהו-שוע
האנטי-משיח
("אנתיכריסט")
יגנוב ויטמא
את השם "ג'סוס"
(וישוע), אבל לא
השם יָהו-שוע.
אנחנו
צריכים לקרא ולבטא
את השם הקדוש
י-ה-ו-ה ("יוד-הא-וו-הא", יַהֲוֶה, או
יַהְוֶה),
את שמות
הקדושים,
י-ה-ו-ה ויָהו-שוע,
לא רק
"אֲדֹנָי", לא
רק "הַשֵּׁם", לא
רק ישוע ולעולם
לא ישו.
ארגון
שירות
"אמייטיווינד"
- רוח חזקה
http://allmightywind.com/Hebrew.html
http://almightywind.com/Hebrew.html